שאלות ותשובות

מדינת ישראל קבעה עפ"י חוק כי כל רשות מקומית חייבת עד סוף שנת 2007 להקים תאגיד מים וביוב, או לחלופין, להצטרף לתאגיד אזורי של מים וביוב הקרוב אליה מבחינה גיאוגרפית. החלטת המדינה לחייב רשויות מקומיות להקים תאגידי מים וביוב נועדה בעיקר להבטיח הפרדה של פעילות המים והביוב משאר הפעילות המוניציפאלית, וכן לוודא שהפעילות הכספית של מים וביוב תתבצע על פי עיקרון "משק כספי סגור", דבר שיוכל לאורך זמן להבטיח יותר השקעות כספיות בשיקום ושדרוג משק המים והביוב של העיר, וכן לשפר את השירות לתושב.

עיריית טבריה, מועצה מקומית מגדל ,מועצה מקומית יבנאל ומועצה מקומית כפר קמא הינם הבעלים של תאגיד מי רקת טבריה בע"מ, והם מחזיקים כיום ב- 100% של מניות התאגיד. בעתיד, שמורה לרשויות הזכות למכור חלק ממניותיהן, תחת אישור של המדינה

תאגיד מי רקת טבריה בע"מ כפוף לרשות הציבורית למים, והוא פועל תחת פיקוח של רגולטור מטעם המדינה – הממונה על תאגידי מים וביוב במשרד התשתיות. התאגיד מחויב להציג לממונה באופן שוטף דוחות כספיים וכן דוחות נוספים המשקפים את פעילותו בתחום משק המים והביוב בעיר.

כמו כן, מי רקת שומר על רמת שקיפות גבוהה מבחינה ציבורית; לתאגיד מונה רו"ח חיצוני האמון על הכנת דוחות כספיים, ורו"ח נוסף העוסק בביקורת .

בנוסף, לתאגיד מונה דירקטוריון שחבריו אושרו ע"י ועדת שפייניץ (הוועדה לבדיקת מנויים) , מתוכם ארבעה דירקטורים מטעם העירייה, והשאר הנם דירקטורים מטעם הציבור. הדירקטוריון מתכנס באופן קבוע, מקבל דיווחי מנכ"ל ומאשר תקציבים, תכניות עבודה ופעולות נוספות.

לא, תאגיד מי רקת טבריה בע"מ קיבל מהמדינה רישיון הפעלה אזורי.
התאגיד יספק שירות לתושבי טבריה , מגדל ,יבנאל וכפר קמא, בעתיד צפויות להצטרף רשויות נוספות תחת אחריותו.

האם תאגיד מי רקת טבריה בע"מ רשאי לנתק תושבים מאספקת מים?

מי רקת בע"מ רשאי לנתק תושב מאספקת המים רק במקרה בו לא שילם התושב את חשבון המים, ולא נענה להתרעות שנשלחו אליו. יחד עם זאת, התאגיד חייב לפעול עפ"י פרוצדורות שנקבעו בחוק לגבי ניתוקי מים, והוא יפעל במלוא שיקול הדעת הנדרש במקרים אלו.

מי רקת בע"מ מחויב לטפל בתקלות מים וביוב רק עד לנקודה של שעון המים הראשי של הבניין, ובמקרה של בית פרטי עד שעון המים של הבית.
לעומת זאת, תקלות מים וביוב המתרחשות מעבר לשעון המים הראשי, כדוגמת שטח הבניין, הבית, החצר, מגרש החנייה וכיו"ב, הן תקלות הנחשבות פרטיות, והן באחריות הדיירים שיצטרכו לפנות לבעל מקצוע באופן פרטי.

כן. מי השתייה בישראל בכלל ובטבריה בפרט ,המסופקים דרך מערכת המים לתושבים הם ברמה תברואתית טובה ביותר.
רמת מי השתייה בישראל יכולה להתחרות ברמת המים של המדינות המתקדמות בעולם, באירופה ובארצות הברית. לכן, אין שום סיבה שלא לשתות מים מן הברז, ובעיקר נוכח הצורך בשתייה מרובה בארצנו החמה.
על פי המלצת משרד הבריאות יש לשתות לפחות שני ליטר מים ביום.

משרד הבריאות אחראי על קביעת תקן המים ועל אכיפת תקנות איכות מי השתייה.

מי רקת טבריה מבצע בדיקות כימיות ובקטריאליות במקורות המים וברשת החלוקה לפי הנחיות משרד הבריאות בפיקוח בקטריולוגים. המרכיבים הכימיים נבדקים במקורות המים כל כמה חודשים עד כמה שנים, בהתאם לחשיבותם ולהחלטת משרד הבריאות,תוצאות בדיקות אלו מתפרסמות מעת לעת במקומונים ובאתר האינטרנט של עיריית טבריה.

מי השתייה עוברים טיפול בסיסי-חיטויי. טיפול זה בא להשמיד חיידקים ומיקרו-אורגניזמים אחרים, גורמי מחלות.

המים נקיים בשעה שהם נשאבים מהאדמה. לכן, ניתן להעבירם תהליך ללא טיפול מקדים. לעיתים נדירות נדרש טיפול מקדים במטרה לפתור בעיות מיוחדות.

לא, החומר ממנו נוצרת האבנית הוא פחמת סידן לשתייה ואין לו שום קשר עם "אבנים כליות".

בועות אוויר מזעריות במים, הדומות לבועות הגז בבירה ובסודה, גורמות למים להראות לבנים. תופעה זו שכיחה יותר בחורף, כאשר מי השתייה קרים. אין בתופעה זו כל נזק והיא נעלמת תוך דקות מעצמה.

הכתמים שעלולים להופיע בכלי הזכוכית לאחר ההדחה והייבוש נגרמים ע"י מינרלים בלתי מזיקים שנשארים בכוס אשר המים מתאדים. קיימים בשוק מוצרים שמייבשים את הכוסות יותר ביסודיות. כתמים בדלתות באמבטיה נגרמים מאותה הסיבה.

מינרלים המומסים במים נוטים לשקוע כאשר המים מתחממים או מתאדים. צבעם של מינרלים אלה הוא לבן כמו סיד או גיר, והם מצטברים בקומקום, בספלי קפה, במקלחון ובדלת הזכוכית באמבטיה. כדי להסיר את המינרלים האלה, תוכל להשרותם בקערת פלסטיק מלאת חומץ. בתום הפעולה, שלוף בזהירות את הכלים מקערת הפלסטיק, נער אותם ושטוף את הכיור ואת המיכל עם הרבה מים. את הכתמים הלבנים בדלת הזכוכית של האמבטיה קשה להסיר באמצעות חומץ. משום שכתמים אלה מומסים באיטיות רבה עדיף למנוע את היווצרות הכתמים ע"י ניקוי דלת האמבטיה עם ספוג רך, מייד אחרי כל רחצה.

קשיות במי השתייה הנגרמת ע"י שני מינרלים-קלציום (סידן) ומגנזיום. יש האומרים שהמים הקשים נקראים כך משום שהקלציום והמגנזיום מקשים על ביצוע הכביסה. אכן לא קל לכבס עם מים קשים. מים המכילים כמות קטנה יותר של קלציום או מגנזיום הם "מים רכים", יתכן בגלל שזה קל יותר לכבס באמצעותם. ה"מים הקשים" בישראל מקורם בקידוחים הנשאבים באקוויפר ההר-העשיר בסלעי סידן ומגנזיום. מינרלים אלה אינם מזיקים לבריאות וברוב המקרים אף מועילים.

להלן התפלגות נתוני צריכת מים לשימושים ביתיים (הכמויות מתייחסות לנפש ליום):

הצריכה הביתית משתנה מאדם לאדם ונעה בין 100 ל-230 ליטר לנפש ליום, ובממוצע כ 165 ליטר.