תעריפים

הרפורמה בתעריפי המים והביוב למגזר הביתי

ב-1 בינואר 2010 נכנסו לתוקף כללי התעריפים ותעריפי המים המעודכנים המבוססים על עקרון העלות. תעריפי המים שנכנסו חלים גם על חברת המים הארצית, מקורות, המספקת מים לספקי מים וביוב מקומיים, וגם על אותם ספקי מים וביוב מקומיים הכוללים תאגידי מים וביוב עירוניים, רשויות מקומיות וספקים נוספים.

מבנה תעריפי המים בתאגידי המים והביוב העירוניים, לפני יישום הרפורמה ב – 1 בינואר 2010, לא היה מבוסס על עיקרון העלות, כך שלא היה קשר ברור ושקוף לעלויות בפועל הכרוכות באספקת שירותי המים והביוב. כתוצאה מכך, התקיימה במשק המים והביוב העירוני הקצאת מקורות לא יעילה שאחד מביטוייה המרכזיים היה מחסור ניכר במקורות למימון ההשקעות הנדרשות.

כללי התעריפים וכן התעריפים מבוססים על עבודה מקצועית שנעשתה ברשות המים בסיוע מומחים מתחומי המים והכלכלה. העבודה התבססה על עבודות שבוצעו בעבר כשהעיקרית שבהן הינה עבודת “ועדת גרונאו” שהגישה המלצותיה לרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב, בחודש יולי 2005.

עיקרי הרפורמה בתעריפי המים והביוב

1. תעריפי המים והביוב בתאגידי המים והביוב העירוניים הם אחידים ברמה הארצית לכל סוגי הצרכנים (למעט צרכנים תעשייתיים המשלמים תעריף שונה על הביוב). ברשויות המקומיות שטרם הקימו תאגיד מים וביוב לפי החוק וברשויות מקומיות שאינן חבות בחובת התאגוד תעריפי המים שנקבעו אחידים, וצרכניהם ממשיכים לשלם אגרות ביוב בהתאם לחוק העזר העירוני.
2. תעריפי המים לצרכני המים הביתיים הינם מדורגים: מדרגה ראשונה לכמות מים בסיסית – עד 3.5 מ”ק לכל נפש בכל חודש ולא פחות מ- 7 מ”ק ליחידת דיור – בתעריף נמוך יחסית, וכל כמות נוספת בתעריף גבוה יותר (עד יולי 2011 המדרגה הראשונה היתה עד 2.5 מ”ק לכל נפש בכל חודש ולא פחות מ- 5 מ”ק ליחידת דיור).
3. תעריפי המים והביוב נקבעו על פי עקרון העלות הריאלית של אספקת שירותי המים והביוב. תעריפי המים והביוב יכסו את סך העלויות הנדרשות לספקי המים לביצוע השקעות ולתפעול מערכות המים והביוב.
4. היטלי הפיתוח כפי שנקבעו בחוקי העזר העירוניים ממשיכים לחול גם כיום.

למה תעריפי המים והביוב התייקרו במסגרת הרפורמה?

1. תעריפי המים והביוב טרם החלת הרפורמה לא היו מבוססי עלות ולא כיסו את צרכי ההשקעות והתפעול של ספקי המים והביוב.
2. כניסתו לפעולה של מתקן ההתפלה בחדרה (127 מלמ”ק) והרחבת מתקני ההתפלה הקיימים באשקלון ובפלמחים (30 מלמ”ק) וביצוע השקעות להתאמת מערכות המים לקליטת המים המותפלים ממתקנים אלו.
3. הירידה החדה בצריכת המים שנבעה מצמצום משמעותי בצריכת מים (קמפיין הסברה, היטל בגין צריכה עודפת של מים וכדומה) גורמת לעלייה בתעריף המים שכן העלויות הקבועות של ספקי המים והביוב (העלויות שאינן תלויות בכמות המים המסופקת – הון, אחזקה, שכר, מיסים וכד’) – שתוכננו בהתאם לצריכת שירותים ממוצעת – מתחלקות עתה על כמות קטנה יותר של שירותים.
4. תקנים סביבתיים המחייבים טיפול (הכרוך בתשלום בגין עלויות נוספות) בשפכים הנוצרים בשימוש במים.

בכמה התייקרו תעריפי המים והביוב?

ממשלת ישראל קיבלה החליטה כי הייקור במחירי המים והביוב ידורג על פני שנה: ביום 1.1.10 הועלו מחירי המים והביוב ב- 25% בממוצע וביום 1.7.10 התבצעה העלאה נוספת במחירי המים והביוב בשיעור של כ-5% בממוצע. מיום 1.7.11 הועלתה הכמות המוכרת מ-2.5 מ”ק ל-3.5 מ”ק וכתוצאה מכך חלה ירידה בסכום חשבון המים לצרכן.

בממוצע, תעריף המים והביוב יעלה בכ – 40%-30% עם גמר ההליך המדורג של העלאת תעריפי המים והביוב. במהלך שנת 2010 החשבון החודשי של צריכת המים והביוב עלה בממוצע ב – 40 ₪ בחודש לערך, למשפחה ממוצעת (20 מ”ק לחודש ל – 4 נפשות) וזאת מבלי לקחת בחשבון את הירידה בצריכת המים שמיתנה את העלייה.

בכל מקרה ראוי להדגיש כי ההוצאה הכספית החודשית למשפחה ממוצעת בגין צריכת שירותי מים וביוב נמוכה יחסית ומהווה כיום כ-1% עד 1.4% מסך ההוצאה החודשית של מרבית משקי הבית.

מהן התועלות העיקריות מהרפורמה?

1. בהיות משק המים והביוב משק כספים סגור, מיועדות כל ההכנסות ממשק זה לשיפור ושדרוג רמת השירותים לצרכנים.
2. יהיו מספיק מקורות לפיתוח מקורות מים חדשים כגון מים מותפלים ולא נצטרך להתמודד יותר עם משבר מים כל כך חריף.

3. כל צרכן ביתי זכאי ליהנות מתעריף מופחת (תעריף נמוך) בכמות בסיסית של 3.5 מ”ק לחודש לכל נפש, ולא פחות מ- 7 מ”ק לחודש לכל יחידת דיור. בכדי ליהנות מההטבה של כמות מים בתעריף בסיסי לכל נפש, על הצרכן לדווח לתאגיד או לספק המים על מספר הנפשות המתגוררות בבית.
» הטבות לאוכלוסית מיוחדות (לינק למידע מתוך אתר רשות המים)

"up" "down"